חזרה לעבודה אחרי לידה

ראיון עם נטע, אמא טרייה, שהגיעה לייעוץ כדי לחזור לעבוד אחרי חופשת לידה

נטע עם אסף במנשא
צילום: אילוסטרציה

אני זוכרת שהגעתי אלייך עם תחושה נואשת של ”זהו, עכשיו אני חייבת לחזור לעבודה, למרות שאני ממש לא רוצה וגם אין לי כיוון”. הארכתי את חופשת הלידה לשנה (זו לידה ראשונה שלי), כי לא רציתי להיפרד מאסף ולהשאיר אותו אצל מטפלת. עכשיו אסף כבר יותר גדול ונראה לי שיהנה מחברה של עוד ילדים, אז אולי זה הזמן הנכון לחזור לעבודה? מה גם שבן הזוג שלי לוחץ עליי לעבוד. קשה לו לקבל את זה שאיני עובדת.

אבל כל כך הרבה זמן לא עבדתי (הייתי גם בשמירת הריון) שאני מרגישה שממש איבדתי את כל הביטחון. איך מתחילים? לאיזה עבודה לפנות? איך מציגים את עצמי בראיון עבודה? כל הדברים האלה נראו לי כל כך רחוקים ממני שהחלטתי שאני צריכה עזרה מקצועית ובאתי לייעוץ אצל ענת.

השאלה הראשונה שטיפלנו בה היתה שאלת הנטיות שלי. מה עושה לי חשק ובמה חלמתי לעסוק? בהתחלה אמרתי שהחלום הגדול שלי היה להיות אמא. פחות חשבתי על קריירה. אחר כך דיברנו על החלום האומנותי שלי: ליצור. אני מאד יצירתית. כתבתי 3 ספרי שירה. אני מציירת ומכיירת. אבל האמהות היא מאד טוטאלית ויש לי פחות זמן וכוח לעסוק בדברים האלה. גם אי אפשר כל כך להתפרנס מזה, אלא אם אתה מאד מפורסם.

אז אם לא אמנות, מה כן? האם כדאי לי ללמוד משהו כדי לרכוש מקצוע מסודר? אבל גם לא כל כך מתאים לי עכשיו להתחייב ללימודים ארוכי טווח. אני לא בטוחה שזה כל כך מסתדר עם ההשקעה באמהות. אז במה אוכל בעצם לעבוד בלי ללכת ללמוד? משהו שלא יפריע לאמהות.

קודם כל ניסינו לבדוק במה עבדתי עד היום ואם זה עשה לי טוב. אז ככה: בעבר עבדתי כמורה לספורט ולפילאטיס. יש לי אינטליגנציה גופנית גבוהה וזה היה גם רווחי כך שדי נהניתי מזה. הבעיה שעכשיו השוק בתל אביב לגמרי מוצף ואין בזה יותר עבודה. אני גם מרגישה שדי מיציתי את התחום. גם עבדתי בעבר כמזכירה רפואית. נהניתי מהקשר עם המטופלים, אני טובה עם אנשים, אבל שנאתי את האדמיניסטרציה. זה נורא משעמם. הייתי מחכה כל פעם שיעבור הזמן. בקיצור לא הייתי חוזרת לזה.

עוד דבר שעבדתי בו לאחרונה זה טיפול סיעודי בבחור נכה, מוסיקאי. הייתי מכינה לו אוכל, זה היה נחמד כי אני אוהבת לבשל. היתה ביננו גם כימיה טובה. היה לי סיפוק מזה שאני מעודדת את רוחו. ענת שיקפה לי שההצלחה והאהבה שלי לעבודה הזו הם לא טריויאלים. הם נובעים מיתרון מאד משמעותי ומיוחד שיש לי. אני אדם שמח, שרואה את חצי הכוס המלאה גם במצבים ששאר האנשים מתייאשים. לכן הצלחתי כל כך לעודד אותו. בסך הכל זו היתה עבודה מספקת וגם רווחית, אך היא התבצעה גם בשעות אחר הצהריים, כך שזה לא מתאים עם אסף.

ניסינו להבין מתוך העבודות בהן עבדתי, מה בעצם אני אוהבת לעשות ובמה אני טובה?

אז אני אוהבת אמנות ויצירה. אני גם אוהבת אנשים וילדים תמיד אהבתי, והיום עוד יותר, כשאני אמא במשרה מלאה. עוד דבר שאני מתחברת אליו זה רוחניות: להבין שהכל בעצם תלוי בנו ובאיך שאנחנו מתבוננים במציאות.זה בעצם מה שיקבע אם אנחנו מאושרים או לא. ואני גם אוהבת ספורט. ובכל הדברים שאני אוהבת אני גם טובה, למזלי (ענת אמרה לי שיש אנשים שאוהבים משהו ולא טובים בו ואז זאת באמת בעיה).

חשבנו מה יכול להתאים לכשרונות ולתשוקות שלי ואחרי מספר פגישות הגענו למקצוע של עוזרת גננת בגן אנתרופוסופי. אני מתחברת לחינוך האנתרופוסופי שהוא יותר טבעי ורוחני. עבודה בגן משתלבת עם האמהות ועם ילדים תמיד אפשר ליצור. חשבתי ללכת ללמוד את זה, אבל הגענו למסקנה שעדיף קודם להתנסות בזה בשטח, ואם אני אראה שזה מתאים, אני תמיד אוכל לרכוש בזה השכלה.

שמחתי שהייעוץ התעסוקתי פתח בפניי אפשרות חדשה, שלא חשבתי עליה קודם. זאת בעצם היתה הציפייה העיקרית שלי מתהליך הייעוץ: לצאת עם כיוון ממוקד. מה שלא ציפיתי ומאד נתרמתי ממנו זה ההעצמה לה זכיתי בזמן הייעוץ. בעזרת ענת נזכרתי בחוזקות שלי ובדברים שמיוחדים רק לי, וחזר לי הביטחון לחזור לעולם העבודה. היום אני עובדת במשרה חלקית, כמחליפה בגן האנתרופוסופי בקרבת אזור מגוריי. העבודה הזו מאפשרת לי להסתגל לאט ובקצב שלי לעולם העבודה.