ידוע כי רבים מהאנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז צברו אוסף של כשלונות ותסכולים בבית הספר, כיוון שלא הצליחו לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. הם בעצם תת-משיגים (under achievers), כלומר כאלו שהתוצאות אליהן הם מגיעים נמוכות מן היכולת שלהם, עקב דימוי עצמי נמוך בתחום הלימודי. בייעוץ עימי אנו עובדים על בעיה זו ומפתחים תחושת מסוגלות בכל הנוגע ללימודים אקדמיים.
במשך השנים, רכשתי ניסיון רב במתן ייעוץ לסטודנטים ולמבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, בין שהיא מאובחנת פורמלית ובין שהיא נוכחת ומפריעה, למרות העדר אבחון.
במהלך הייעוץ ישנו דגש על למידת טכניקות של התארגנות והתמקדות, לצורכי ניהול חיי היום יום, עבודה או/ו לימודים באופן יעיל. גישתי היא גישה המעצימה את הפרט ומסייעת לו לפתח דימוי עצמי חיובי.
מתוך כתבה שרואיינתי אליה:
"יש אנשים שאצלם הטמעת העולם החיצוני איטית וחלקית. הם יותר חירותיים (מעדיפים את החירות על פני הכפיפות) ויותר משמעותיים (מעדיפים את המשמעות על פני ההסתגלות) … המשמעותיות מתבטאת באיבוד עניין מהיר בחוויות שהעולם מזמן להם וביקוש ריגושים או הישגים נוספים. תיאור זה יכול להתאים לחוויה של הרבה אנשים עם הפרעת קשב ולתת כיוןן למחשבה מדוע חלקם רגישים יותר לשעמום."
לראיון המלא באתר "כיכר השבת": האתגר הייחודי של ילדים עם הפרעת קשב
